לא רך ולא קליל (2015)

דרור ליברמן מעלה את אחת היצירות האישיות המקוריות והמכאיבות ביותר, וכדרכו הוא לוכד את העין בווירטואוזיות של תנועתו, הנראית לעתים כאקרובטיקה מושלמת […] זאת יצירת סולו, אבל היא פנורמית וחודרת כצילומי אולטרה-סאונד […] לראות ולא לשכוח."  -צבי גורן, הבמה

"המחול אותו אני יוצר נובע מהביוגרפיה שלי. כמי שגדל בחינוך דתי ובחר בדרך שונה, כמי ששירת כחייל קרבי וכיום מאמין שיש דרך אחרת, ואולי פשוט כבן למשפחה המונה אחד-עשר ילדים, אני בוחר שוב ושוב בעמדת האופוזיציה, אני נמשך אל המשעולים הפתלתלים, אל הדרכים שאינן סלולות. אני פונה אל המחול, בין השאר, מתוך בקשה להירפא דרכו, לנער ממני כאבים ישנים, לנייד את הווייתי אל הקשר מחודש, לממש את החופש ולהרבות את האמון."

מתוך הביקורות:

"יצירת הסולו בטובה ביותר לשנת 2015" (אורה ברפמן, DanceTalk)

"לא בכל יום זוכים לראות כישרון צעיר ורענן, בעל אמירה כנה משלו. […] מופע שאין בו רגעים משעממים." (רות אשל, הארץ)

"פרפורמר חזק מאד, בעל יכולות אתלטיות ותאטרליות, שהצליח להעלות עבודה מעניינת, אישית וספציפית באופן יוצא דופן […] כאן, זה יצר תגובה והזדהות שקשה להתעלם ממנה." (אורה ברפמן, DanceTalk)

"הכוח של העבודה טמון ברגישות הפלסטית של ליברמן, רגישות מולדת נפלאה שאי אפשר לזייף" (המבכרת, ענת זכריה)

"עבודתו הנוגעת ללב של דרור ליברמן מוכיחה עד כמה הפסיפס התרבותי של הארץ הזאת, והמשפחה שבה גדל, לא רק חרוטים עמוק בנפשו אלא גם מוטבעים בשריריו, בעורו ובתנועותיו כמו מחול שדים שאינו נותן מנוח" (עידית סוסליק, עכבר העיר)