I-Dare-U (2015)

אני דברים שנשברים בגוף שלישי
אינני אלא מה שהנני
כאן ושם
רבים, בעת ובעונה אחת.

כשנולדה, שאלה סבתה "מה נולד?" וכשנענתה "בת", השיבה: "לא נורא, בפעם הבאה בן בעזרת השם".

וכך, ברגע, נקבע שהמין הנשי שווה פחות מהגברי. מתוך הבנה שלהיות אישה משמע להיות פגומה, אורין בחרה להתנתק מהאישי ולגלם זהויות רבות.

ביצירתה I-Dare-U  יוחנן מחפשת דרך לאתגר ולעיתים לשבור תפקידי מגדר ותפקידים נשיים. זוהי אישה החוקרת דרך לחיות בשילוב עם שלל זהויותיה, בחיפוש אחר החופש מהצורך להשתייך, תוך כדי קבלת עצמה כ-Misfit.

היצירה הנה רב תחומית המשלבת תנועה, אמנות חזותית, טקסט ופסקול, כל זאת כדי "לחגוג" את העושר בו אחת יכולה לזהות את עצמה ולהישמע. יריעות נייר ממוחזר העוברות מניפולציות שונות לאורך היצירה מהוות את נוף ההריסה והבנייה אותו הגוף עובר בעצמו.

בעת שהחומר הפלסטי מתכלה לאיטו, הגוף מתגלה ומעצים ללא סוף.

(המופע כולל עירום חלקי)

מתוך הביקורות – 

"יצירתה האישית והמרגשת של אורין יוחנן מציגה פורטרט אינטימי של הוויה נשית, רבת פנים ורבדים. יוחנן מתגלה בתוכה לא רק פרפורמרית מצוינת בעלת מנעד בלתי נגמר של איכויות גופניות והבעתיות אלא גם כיוצרת מרתקת ששולטת במיומנות מרשימה הן בקומפוזיציה התנועתית והן בחומר הפלסטי, ודרכם מביאה לבמה דימויים מפתיעים ויפהיפיים של נשיות וגבריות, הפרטי והחברתי, והמרחב שביניהם". [עידית סוסליק, פרסי עכבר העיר]

"היוצרת והרקדנית אורין יוחנן עם העבודה I-Dare-U, המעמידה דרך דימויים פיזיים חלל שהוא שיקוף חזותי של נפשה המסובכת מסוכסכת. בונה מלכודות, מציבה פיתיונות ומכשולים, מנהירה את מהלכי הנפש, את עוצמת הפנטזיות הסודיות והסוטות שלה כמו גם את היצירתיות האדירה. מה שמתרחש על הבמה הוא נוכחות אקטיבית של שפה בבריאתה. ואת זה קשה לתפוס. אפשר רק לעבור מעליה כמו בלשים בפנסים, להשלים נתונים. כי הגוף של יוחנן הוא מבוך, מכניזם פועם בו קורה לנו אחת משתיים: לומדים את היוצרת או נלכדים ברשתה". [ענת זכריה, ידיעות אחרונות]