פְּלֵיי דֵּד (2015)
"לי מאיר ומיטל רז, הן שתי יוצרות מוכשרות בעלות דמיון מפותח שיצרו דואט שבו למלל יש מקום משמעותי […] לשתיים יש תזמון נדיר – נכס קומי מהשורה הראשונה- וטווח הבעות סובטיליות כובש לב ובכלל, נוכחות בימתית קורנת. [אורה ברפמן]
"בחרתי להזמין את לי מאיר ומיטל רז ליצור עבודה בקליפה בגלל הדיוק בעיסוק עם חפצים, בשל הדרך בה הן משלבות חומרים שונים ויוצרות עולם צבעוני ומגוון. אהבתי את חוסר הפחד שלהן מרב שכבתיות ומהצטברות. מייד הבנתי שיש להן טעם אירופאי, אך עם זאת הן משכילות להטמיע בכל פעולה חריפות ישראלית בלתי מתפשרת. ברור לי שמדובר בצמד יוצרות שיגיע רחוק. יש בהן רעב וצורך אמיתי." עידית הרמן
בסדרה של משחקי ״כאילו״, מיטל רז ולי מאיר מתאמנות לקראת החיים.הן עוברות תהליך סוציאליזציה מואץ שכולל התבוננות, חיקוי, מרד והמצאה. במרחב מדומיין משותף הן משרטטות גבולות ושוברות אותם. הן בודקות מהחוקי ומה לא, איך נוצרים חוקים באופן "טבעי" ואלו מהם נשכחים בדרך; הן לומדות מה מותר ומה אסור, מה כדאי ומה פחות, משפרות את כישורי ההישרדות שלהן ומתכוננות אפילו לנורא מכל.
מתוך התבוננות בעקרונות משחק אצל בעלי חיים וילדים הן לומדות לשחק במחויבות מלאה, אבל גם תוהות באיזו רצינות צריך לשחק ומתי המשחק כבר לא כיף. הכל טוטאלי, אבל גם הפיך: בסך הכל משחק.
בכורה: תיאטרון קליפה, תל אביב, 2015
יוצרות ומופיעות: מיטל רז ולי מאיר
דרמטורגיה: יעל ביאגון ציטרון
ייעוץ אמנותי: עידית הרמן
עיצוב תאורה: יואב בראל
הפקה: תיאטרון קליפה, פסטיבל צוללן
רזדנסי ותמיכה: המרכז הכוראוגרפי של היידלברג | CC – Choreographic Center Heidelberg
תודה מיוחדת: אנדריי לבסקי