בין בגדים

"יש לי חולצת טישרט דקה שאני אוהבת לישון איתה. בבוקר אני מקפלת אותה ומכניסה אותה בחזרה לארון, בין שאר החולצות, ובלילה אני מוציאה אותה שוב". 

לכל פריט לבוש יש השפעה אחרת על הגוף, על שימור צורת הגוף, על התנועה שלו, ועל העדר התנועה. 

בעזרת בגד, מפוח וגוף נוצרות תזוזות עדינות שמשפיעות בכל מקום. לרגעים הבגד מפעיל ומניע את הגוף, ולרגעים הגוף מניע ומשנה את צורתו של הבגד.

נוצר מרחב אינטימי להתבוננות באירוטיות, בתפקידי המיגדר בחיינו ובמקומם של בגדים. היוצרת בוחנת את המתח שבין הבגד, הסימבוליות שבו, אל מול גוף חשוף, בתהליך של התפשטות והתרסה עד לכדי השלמה וקבלה של גוף עירום.   

גל מספרת: "בהכשרה שלי אני באה מעולם המחול, כשאני יוצרת זה לא בדיוק יוצא לי מחול, אבל תמיד הגוף הוא נקודת היציאה ליצירה ושאלת הגוף המופיע של הרקדנית. בתהליך העבודה בתיאטרון קליפה, שם בכל פעם עליתי במדרגות בית הכנסת לשעבר ונכנסתי לתיאטרון התלבטתי תמיד אם לסגור את וילונות הקטיפה כדי לכסות את חלל החזרות מחלל המשרדים או לחשוף אותו. טיפסתי בכל פעם על הסולם כדי לדלות פרטי לבוש מקופסאות ציוד, מקוטלגות לפי שמות ההצגות של קליפה לאורך השנים, ולהביא אותם איתי לחזרה".